'ירדן עדיין לא בן שש. אבל כל המבוגרים מסתכלים עליו מלמטה למעלה, בצוואר מתוח ובפרוף חושש. אולי תחשבנו שהוא ילד ענק? לא, הוא ילד רגיל. כמעט.'
"תראו את הילד!" הוא ספר שכתבה צרויה שלו, על ירדן, ילדון בן שש שהכי אוהב לטפס לגובה: על עצים, על סולמות, ובאופן כללי על כל מה שאפשר לטפס עליו. המבוגרים סביבו לא כל כך מרוצים מהתחביב של ירדן, ובעיקר מודאגים שהוא יפול או ייפגע. ירדן כועס שלא נותנים לו לטפס כמו שהוא רוצה, ובעיקר נעלב שלא סומכים עליו. עד ששבת אחת הוא הולך עם אמא לבקר את סבא וסבתא, ושם מתברר שלא רק שאפשר לסמוך על כישורי הטיפוס של ירדן, הם גם לפעמים מצילים לגמרי את המצב.
יש לי בבית שני בנים פרטיים שמאוד אוהבים לטפס, וכשאנחנו קוראים את הסיפור הזה הם לגמרי מזדהים עם ירדן. הסיפור הזה הוא גם הזדמנות נפלאה לשוחח עם הבנים על התחושות שלהם כשלא סומכים עליהם מצד אחד, ועל התחושות של ההורים שמפחדים שהילד שלהם ייפגע מהצד השני.
השם של הסיפור "תראו את הילד!", גורם לי תמיד במהלך הקריאה, להרהר שוב על כמה חשוב לראות את הילד הפרטי שלי: כמה חשוב לראות את החוזקות שלו, את האהבות שלו, את מה שהוא מאמין שהוא יכול לעשות, לנסות לא לתת לפחדים שלי להפריע לי לראות אותו באמת.
האיורים של אביאל בסיל נפלאים בעיניי, והתמונה בסוף הספר, כשירדן מאושר על כסא גבוה, וכולם רואים אותו, היא אחת מתמונות הסיום השמחות והמרגשות, שתמיד כיף לנו להסתכל עליה עוד קצת.
ספרים_לקטנים
ספרים_לגדולים
Comments