לוח הפעילויות שלנו

לפני ארבע שנים, כשאורי היה בן חמש בערך, הזמנתי לנו חופשה באילת. מאוד התרגשתי לקראתה, ושיתפתי אותו, והוא כמובן שאל מייד "מתי נוסעים?". היו עוד שלושה שבועות עד החופשה המיועדת, ובשום אופן לא הצלחתי להסביר לו מה זה אומר "שלושה שבועות". אז לקחתי דף A4, חילקתי אותו לשבע עמודות ושלוש שורות, כתבתי את ימי השבוע למעלה, ובמשבצת האחרונה כתבתי "נוסעים לאילת!" ואורי צייר חול וים ודגים. בכל יום הוא ואני סימנו "וי" על היום שעבר, וגם כתבנו או ציירנו יחד בריבוע הקטן משהו מיוחד שקרה באותו יום (סבא בא, שחר היה בחוג וכו'). הלוח הצליח להעביר לאורי קצת יותר טוב את תחושת הזמן וכשהגיעה החופשה באילת הסתכלנו על שלושת השבועות שחלפו ונזכרנו מה עשינו בכל יום.

כשהחופשה באילת הסתיימה, מצאתי שהלוח הזה קצת חסר לי, וככה נולד לוח הפעילויות המשפחתי שלנו. בהתחלה הוא היה חודשי ולאט לאט הוא גדל והיום הוא בגודל שני בריסטולים גדולים ומכיל שבעה חודשים. כשאני מכינה אותה הילדים שיום ההולדת שלהם לא היה בלוח הקודם, מתעקשים שהוא יהיה בלוח הבא, וככה אנחנו מכסים תמיד לפחות יום הולדת אחד בכל לוח.

מה אנחנו מכניסים ללוח? כמו שאפשר לראות בתמונה, פחות או יותר הכל: הכי חשוב אלו ימי ההולדת של כולנו, ואחר כך טיולים משפחתיים, ביקורים משפחתיים, חופש מבית ספר ואפילו play-dates. אני מסמנת וי על כל יום שעובר, וכל פעם שאחד הילדים רוצה לראות מתי קורה אירוע מסוים, או עוד כמה ימים נוסעים לוירג'יניה הוא הולך ללוח ומסתכל. אני מוצאת שתפיסת הזמן אצל הילדים היא דבר מורכב, וזוהר בגיל שש לא ממש מבין כמה זה חודש, או חמישה שבועות. העובדה שהוא יכול ללכת ללוח, ולעקוב עם האצבע אחרי הימים ומה קורה בהם, מקלה על החיבור למציאות של תפיסת הזמן הזו.

אגב, עבורי הלוחות האלו הופכים למין קפסולת זמן קטנטנה ואני נורא נהנית להסתכל עליהם, לחזור עם עצמי לתחילת הלוח ולראות כמה המון הספקנו מאז.

טיפטיפה פרטים טכניים למי שצריך: אני משתמשת בשני בריסטולים לבנים גדולים שאני מחברת זה לזה, ואז מציירת את העמודות והשורות בעפרון ומוסיפה תאריכים. את כל השאר אני כותבת בשארפי על גבי המשבצות :)