הנסיכה שלבשה שקית נייר מאת רוברט מאנץ'

"אליזבת היתה נסיכה יפהפיה. היא גרה בארמון והיו לה בגדי מלכות יקרים. היא עמדה להתחתן עם הנסיך רונלד.

למרבה הצער, דרקון הרס את הארמון שלה, שרף את כל בגדיה בנשיפת אש, וחטף את הנסיך רונלד"...

הסיפור "הנסיכה שלבשה שקית נייר", נפתח כמו עוד סיפור אגדות קלאסי, על נסיכה יפייפה, והקורא כבר מחכה, כמעט באופן אוטומטי, לשמוע איך הנסיך יפה התואר הציל אותה מסכנה כלשהיא וזכה כך בליבה. אבל מה שאני אוהבת כל כך בסיפור הזה, הוא העובדה שהיוצרות בו מתהפכות לחלוטין: הנסיכה אליזבת היא זו שיוצאת להילחם בדרקון הרשע, היא מנצחת אותו בעזרת השכל שלה בלבד, ומצילה את הנסיך רונלד. רק החלק הזה בעלילה, הספיק לי כדי להתאהב לגבי בדמות הנפלאה של אליזבת, אולם סופו של הסיפור, שבו רונלד הניצול מעיז לנזוף באליזבת על המראה המוזנח שלה, והיא בתגובה מעיפה אותו לכל הרוחות, הוא אחד הסופים שאני הכי אוהבת לקרוא שוב ושוב. משפט הסיום של הספר שבו אומרת אליזבת לרונלד "אתה נראה כמו נסיך אמיתי, אבל אתה לא שווה כלום", הוא משפט אלמותי בעיניי ובכל פעם שאני מקריאה את הסיפור לבנים אני נהנית לאמר אותו בקול ובפאתוס, ולהתגלגל מצחוק יחד עם הילדים על כמה מגוחך וטיפשי יכול נסיך להתנהג.

לצערי הרב המון ספרים, במיוחד לילדים צעירים, משמרים את הדוגמה המיושנת והמגדרית כל כך, שבה הבנים הם נסיכים ואבירים שיוצאים למסעות גבורה והצלה, והבנות הן נסיכות שבריריות שמחכות בבית שמישהו יציל אותן. הסיפור הזה, עם הציורים הנפלאים של מייקל מרצ'נקו, הוא כל כך יוצא דופן מהבחינה הזו ולכן מומלץ בעיניי במיוחד.

ספרים_לקטנים

ספרים_לגדולים